<h1>ארחות חיים דין כבוד אב ואם והדור פני זקנים ואהבת החברים סימן ה'</h1>
<h2>דף ט:</h2>
וחייב אדם לאהוב את חברו כמותו שנאמר ואהבת לרעך כמוך וכתב הר"י מקורביל ז"ל ובכלל זה הבאת שלום בין אדם לחברו ודוד המלך ע"ה כתב בספרו בקש שלום ורדפהו. ודע והבן כי גדול השלום דאמר ר' יוחנן בית ראשון על מה נחרב. על שהיו בו שלש עבירות ע"ז וגלוי עריות ושפיכות דמים. בית שני על מה נחרב שהיו בו גדולים בתורה ובגמילות חסדים א"כ למה נחרב לפי שהיה בהם שנאת חנם. ונרמז בהם שנאת חנם. ונרמז בתחלת איכה בראשי תיבות. א'י'ב'ה ר'ע'ה'. וזהו דבר הנראה כי עון שנאת חנם גדול מאד. כי אותן שהיו בהן ג' עבירות נגאלו מיד לאחר שבעים שנה ואותן שלא היה בהן רק שנאת חנם עדין לא נגלה קצם.
<h2>דף פז.</h2>
וכמה קשה כח המחלוקת שהרי ב"ד של מעלה אין עונשין עד כ' שנה וב"ד של מטה בני י"ג שנה ובמחלוקת קרח נאבדו אף יונקי שדים. וגם ארז"ל מותר לומר לשון הרע על בעל המחלוקת שנאמר ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך. וגם אמרו מפני מה נהרג אדוניה בן חגית עילה מצאו להרוג בעל המחלוקת. ואם אדם יודע שחטא לחברו אל יתבייש ממנו לשאול לו מחילה ואפילו הוא נחשב לגדול וחבירו לקטן כי כולנו בני איש אחד נחנו. וכן מצינו רב שהיה גדול הדור שהלך לבית ההוא טבחא בערב יום הכפורים לפייסו. וכ"ש שיש לאדם לבקש מחילה מחברו דאית ליה מלתא בהדיה דאפילו נתן לו כל ממון שבעולם אינו נמחל לו עד שיבקש ממנו מחילה שנאמר ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך ומנין שלא יהיה המוחל אכזרי שנאמר ויתפלל בעדך וחיה. וידוע יהיה לכל אדם שאם לא ימחול אין הקב"ה מוחל לו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע. וכן מצינו בר' אליער הגדול שירד לפני התיבה ואמר כ"ד רננות ולא נענה. בא ר' עקיבא וירד אחריו אמר אבינו מלכנו ונענה יצתה בת קול ואמרה לא מפני שזה גדול מזה אלא שזה מעביר על מדותיו. ואם לא מחל בפעם ראשונה יבקש ממנו מחילה עד ג' פעמים ויותר אל יבקש. ואם מת יביא עשרה בני אדם על קברו ויאמר חטאתי לי"י אלהי ישראל ולפלוני זה שעשיתי לו כך וכך. (וישטח) [וישתטח] על קברו ואם כהן הוא שאסור להשתטח ישתטח רחוק ד' אמות ויאמר חטאתי וכו'. ירושלמי אמר ר' יוסי הדא דתימא בשאר עבירות אבל במוציא שם רע אין לו מחילה עולמית.
